טל ואח' נ' קאמאו שיווק נעליים בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו סוכם בין התובעים לבין הנתבעות, כי הכספים אשר נפסקו לטובת הנתבעות בתובענות הכספיות אשר הגישו הנתבעות נגד התובעים בת.א. 154814/09 ובת.א. 154815/09 אשר שתיהן הוגשו לבית המשפט השלום בתל אביב על ידי משרד עו"ד גולן ביום 4.2.09, (להלן: "התובענות") ובגינם נפתחו שני תיקי הוצאה לפועל 01906484097 ו- 01906682095 (להלן: "תיקי ההוצאה לפועל") ישולמו לנתבעות ללא ריבית בהוצאה לפועל, ללא שכר טרחה ובערכי קרן בלבד, מתוך רווחי מיזם משותף אותו יזמו הצדדים דנן.

כן עותרים התובעים לחייב את הנתבעות למתן חשבונות, לגבי כל הסחורה שנמכרה בחנות "דאדא" באילת תחת "קוד 1".

א. תמצית טענות התובעים

1. התובעים היו והינם הבעלים של חברת "קלאסיק נעליים" (להלן: "קלאסיק"), העוסקת בממכר נעלים באילת מזה כ- 25 שנה ונחשבים כבעלי מקצוע בתחום ולהם חנויות בשם קלאסיק באילת.

קלאסיק הינה שם דבר באילת ולה הצלחה רבה ומוניטין מזה שנים רבות בתחום.

בסוף שנת 2008 נקלעה קלאסיק לקשיים כספיים עקב מיזם שלא צלח שעניינו בנית מלון בוטיק באילת, מיזם שאינו קשור בעסקי הנעליים.

הנתבעות, הן התובעות בתובענות, ושהינן בבעלות זהה, היו חברות סיטונאיות שסיפקו לקלאסיק נעליים ופסק הדין בתובענות (כנגד התובעים כאן),ניתן בהעדר הגנה.

לאחר שניתן פסק הדין בתובענות, פנו בעלי הנתבעות לתובעים בהצעה לשותפות עסקית ביניהם, שמהותה, שרק החנות קלאסיק באילת שבקניון "מול הים" תוסב לחנות של חברה חדשה שיקימו הצדדים ושמה "דאדא" שיווק נעליים בע"מ (להלן: "דאדא").

2. הצדדים הקימו את "דאדא" ובעלי המניות בה היו התובע דנן וחברת קמאו (נתבעת 1 דנן). טוענים התובעים, כי למרות שנתבעת 2 (בריזה) לא הייתה בעלת המניות ב"דאדא" הינה חלק בלתי נפרד מהמיזם וההסכמים ומי שהיה בשם הנתבעות מקבל ההחלטות והרוח החיה הינו עמי סנדרוסי.

"דאדא" לא הקימה דבר חדש, אלא קיבלה את חנות הדגל של קלאסיק באילת, בהתאם לס' 20 להסכם מיום 1.3.09 (להלן: "ההסכם הראשון"), אשר נחתם מיד ובמקביל לפסקי הדין בתובענות אשר ניתנו בהעדר הגנה.

חלק מהסכמות הצדדים, אשר לא הועלה בכתב היה, כי החובות נשוא פסקי הדין בתובענות, לא יישאו ריבית, שכר טרחה, או ריבית בהוצאה לפועל והם יקוזזו מרווחי "דאדא". ואכן, מיום חתימת ההסכם הראשון ולאורך חודשים רבים לא נקטו הנתבעות כל הליך כנגד התובעים וזאת, עד לחודש דצמבר 2009 עת עלו יחסי הצדדים על שרטון ולמרות שתיקי ההוצאה לפועל נפתחו חודשים רבים קודם לכן.

הנתבעים שראו מקור להצלחה בחנות, יזמו חתימת נספח להסכם הראשון, מיום 23.7.09 (להן: "ההסכם השני"), בו הוסכם ש"דאדא" תפעיל שתי חנויות נוספות האחת חנות 19 בקניון "מול הים" והשנייה בקניון "האדום" באילת.

3. שני ההסכמים נוסחו ונערכו על ידי ב"כ הנתבעות עו"ד אלון גולן, אשר גבה בגין עריכת ההסכמים, שכר טרחה גם מהתובעים וגם מהתובע באופן אישי, שכר טרחה ששולם לו מקופת "דאדא".

כיוון שכמוסכם, הנתבעות לא פעלו בהליכי הוצאה לפועל כנגד התובעים, היה ברור לתובעים שהן נוהגות כפי שהוסכם ביניהם, אלא שבהמשך הדרך, נתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות באשר לנזקים שנגרמו ל"דאדא" והנתבעות אף יזמו הגשת צו מניעה כנגד התובעים, שאין בו כדי לבטל את הסכמות הצדדים, כיוון שהסכסוך בשאלת "דאדא" לא מקים לנתבעות את הזכות להפרת ההסכמים בין הצדדים.

עתה, מכחישות הנתבעות את הסכמות הצדדים ודורשות לגבות בתיק ההוצאה לפועל את מלוא החוב. טוענים התובעים, כי הנתבעות קיבלו בתי עסק מוכנים וערוכים, על צוותיהם, סחורה, מחשוב, ציוד, מוניטין, מיקום טוב, וכל שנותר היה להחליף את שם החנות ל"דאדא". הסיבה היחידה לכך שהתובעים הסכימו להכניס את הנתבעות כשותפות מלאות בעסקיהם, הייתה הסכמת הנתבעות לגבות את קרן החוב על פי פסקי הדין בתובענות, מתוך רווחי "דאדא", שאם לא כן, לא היו מסכימים התובעים להכניס את הנתבעות לעסק. אלמלא הסכימו הנתבעות לגבות את החוב בערכי קרן בלבד ומתוך רווחי "דאדא", כך התובע בתצהירו, הוא ואשתו לא היו מוכנים להכניסן כשותפות מלאות בעסקיהם.

4. לעניין זה מפנה התובע אל נספח ו' לתצהירו, מסמך מיום 20.3.09 חתום על ידי התובע ו"קאמאו" שעניינו "הסכם העברת חנויות במול הים" בו מפורט, כי התובע מתחייב להעביר ל"דאדא" את זכויות השכירות בשתי חנויות בקניון מול הים, ככל ש"דאדא" תשלם את החובות שרבצו על חנויות אלה בגין דמי שכירות לקניון (פיגור תשלומים) וחוב ל"קאמאו" שתמורתו יבוטל חוב בסך 200,000 ₪ של שתי חנויות קלאסיק בקניון מול הים.

התובע העיד, כי מסמך זה נחתם תוך כדי מו"מ ושיחות אצל עו"ד גולן ומאחר שסנדרוסי (הבעלים והמנהל של הנתבעות), טען כי שילם מכיסו את הוצאות קלאסיק, בעוד שבפועל הוסכם ביניהם, כי הפיגור בתשלומי השכירות של קלאסיק לקניון ישולמו על ידי "דאדא". משמעות מסמך נ/1 לשיטתו היא, כי אינו טוען שתשלום החוב בסך 200,000 ₪ בוצע באמצעות המסמך מיום 20.3.09 , אלא שהחוב ל"קאמאו" בסך 200,000 ₪ שולם באמצעות נספח ו'. הוסיף והעיד, כי במסמך מיום 27.7.09 (נ/1) מבטל את ס' 2 לנספח ו' לתצהירו, דהיינו שהחוב של קלאסיק ל"קאמאו" שריר וקיים.

5. לגרסתו, כאשר קיבל את כתבי התביעה בתובענות היה בכאוס וללא ייצוג משפטי, ולכן, קיבל את הצעתו של סנדרוסי כאשר פנה אליו להיכנס לשותפות. במהלך המו"מ עם סנדרוסי, הבין שאינם "מתעסקים עם התובענות", כיוון שלא יעלה על הדעת שהוא יכניס שותפים מבלי להגיע להבנות בנושא החוב בגין התובענות. הגם שנושא זה לא הוכנס להסכם, הוא דובר במשרדו של עו"ד גולן ובנוכחותו והוסכם, שכספים אלה יוצאו מ"דאדא" שהיו לה רווחים עצומים. הנתבעות, כך התובע בעדותו, הוציאו מרווחי "דאדא" כשני מיליון ₪, כולל עבור החוב בגין התובענות (ע' 9 לפרוטוקול). בעניין זה הוא נתן את אמונו בעו"ד גולן.

על פי עדות התובע, במקביל למו"מ עם הנתבעות, פנו אליו יזמים נוספים במטרה להיכנס עמו לשותפות, אך הוא קיבל את הצעת סנדרוסי.